17ואיש אשר יקח את אחותו. כתב הרמב"ן כתב הכתוב לקיחה באחותו אף על פי שאין לו בה קידושין בעבור כי האח עם אחותו בבית אחד שוכבים יחד וכאשר יגבר עליו תאותו יקחנה וימשוך אותה אליו ואינו צריך לבא אליה כבא אל אשה זונה וכן דרך הכתוב להזכיר קיחה בכל המתיחדים כמו אשה ואמה ובת בנה ובת בתה ואשה ואחותה ואשת אחיו שכולן עמו בבית וכן לא יקח איש את אשת אביו:18וראה את ערותה. כתב הרמב"ן דרך מוסר הכתוב מכנה בעריות פעמים קורא הבעילה גלוי עריות כמו שכתוב בכולן לא תגלה ערותן וזה מנהג הזונים שהוא מגלה שוליה כענין וגליתי על פניך שוליך ופעמים יכנה אותה ביאה כמו ובא אליה ושנאה ופעמים קורא אותה שכיבה וכאן יכנה אותה בראייה כי האח עם אחותו ישנים יחד ואין צריך לגלות בגדיה וכן יכנה אותה בלשון ידיעה והאדם ידע ואמר והיא תראה את ערותו שגם היא חמדה בלבה ערותו ורצתה לעשות כן והזכיר זה באחותו בלבד בעבור כי כל העריות כאשר יקרב אליה לרצונה הוא כי אם לא היתה ברצונה היתה צועקת אבל הישן עם אחותו אולי שלא מדעתה יערה בה על כן אמר שגם היא מרצונה תראה את ערותו:19חסד הוא. פי' חרפה הוא כי האנשים כולם בטבעם יהיה להם בושת וכלימה בחטא מכוער כזה כמו פן יחסדך שומע פי' יעשה לך חרפה בגלותך סוד אחר. והרמב"ן כתב והנכון בעיני במלת חסד כפשטו חסד ממש פי' שאר האחים חסד הוא ואינן ראוים לגלות ערוה כי בקרובים מזכיר טעם הערוה מפני שאר הבשר ובאחים הוסיף שאין ראוי לגלות הערוה מפני החסד שביניהם ופי' הפסוק כי חסד הוא כי היה ראוי לגמול לה חסד שיעשו האחים להשיאה לבעל והוא פוגם ועוכר אותה על כן ונכרתו. והכתו' תולה הסרחון בזכר כמו וערות אביו אחיו גלה ערירים יהיו. וכן יש לפרש פן יחסדך שומע יסיר ממך כל חסד שלא שמרת חסדך את רעך שמסר לך סודו כמו לדשנו שפירושו להסיר דשנו:20ונכרתו לעיני בני עמם. כלומר אתה תעשה עבירה בסתר השם יגלה עוונך בהביאו עליך עונש לעיני כל בני עמך והזכיר זה בחטא הנעשה בחדרי חדרים וה"ה לכל הכריתות:21ערות אחותו גלה עונו ישא. פי' ר' אברהם ואם ערות אחותו גלה באונס הוא לבדו עוונו ישא. והרמב"ן פי' עוונו ישא כל אחד ואחד מן הנזכרים כמו את שארו הערה עוונם ישאו. ור' אברהם נתן טעם למה לא הזכיר עונש בת הבן או בת הבת בעבור חוסר תאות האב כי בזמן שיש לבנו בת בוגרת הוא זקן בא בימים ועל כן לא הזכיר הכתוב אם האב ואם האם כי הם זקנות:
